יום שלישי, 30 במרץ 2010

פסח

לפני כמה ימים הגיעו לכאן יובל, דנה ואיתי.
איכשהו עברתי מלהיות לגמרי לגמרי לבד ללהסתובב בזוג, ואז, ככה בבום, נהיו לי פה חבר'ה...
נראה לי שאם לא היו פה כולם יכול היה להיות לי מאוד עצוב בפסח רחוק מהבית והמשפחה. זה לא קל מסתבר. אבל אם כולם כאן, ואיתי ואני מבשלים ארוחה, וגם יורם ואפי באים, וגם עוד שני חברים של דנה, ויש מלא יין, וקוראים את ההגדה, ומיכאל ואני עושים הפתעה ומכינים לכולם טישרטים של הסדר בניו יורק, והאוכל טעים, ויש פה ניו יורק מסביב - אז זה די כיף...
חג חירות שמח!



7 תגובות:

  1. טלק'ס,

    נראה לי שאולי זה ליל הסדר היחיד שייזכר בהיסטוריה הפרטית שלך...לא הרבה פעמים בחיים יוצא לך לחגוג רק עם חברים טובים בלי הסבתא החירשת והדודה הפולניה מחדרה..
    לחיי חוויות וחברים טובים!

    שיהיה חג שמייח!
    (מזו שחגגה אחרי 4 שנים עם הסבתא, הדודה וכמה ילדים בלגניסטים ורצוצים...אבל היה ענק!)
    שלי.

    השבמחק
  2. נראה שכיף לכם מאוד.
    חג שמח לכולם!!!

    השבמחק
  3. זה נראה כל כך כיף...גם אני רוצה!!!! נשיקות וחג שמח

    השבמחק
  4. ואנחנו קיבלו את נעמי!
    נראה שעשיתם סדר פסח כמו שצריך- כלומר, בלי הדודות הפולניות/עירקיות, ובלי ילדים קטנים שזורקים מגרפות מהמרפסת (!). חלמתי באחד מהאמשים שאני מגיע לניו-יורק עם תרמיל גב, בלי להודיע לאף אחד, ויורד מהסאב-ווי עייף אך מרוצה.

    השבמחק
  5. החולצות ענקיות (כבר אמרתי) וסחתיקו על הצלחות הירוקות!
    גם לנו היה סדר, והיה די בסדר.

    נשיקות.

    השבמחק
  6. היי מותק,
    איזה חולצות מגניבות! ואיזה כיף לכם,
    ד"ש לכולם, תהנו גם בשבילי (;
    מתגעגעת

    השבמחק
  7. תודה! לכולם. ואני מתגעגעת גם. השילוב של זה שעברו כבר חודשיים, עם החג, ועם זה שמיכתי נסע, יוצר די הרבה געגוע לכולם.
    ואבי, תתקשר אליי כשאתה יורד מהסאבווי. אולי תקפוץ לנוח אחרי הטיסה.

    השבמחק