יום שני, 15 במרץ 2010

יום ראשון בצ'יינה טאון

כן, אני עדין כאן. פשוט בימים האחרונים נהינו מן תיירים כאלו רגילים, אז לא היה לי המון מה להגיד.
אבל היום הלכנו לאכול בצ'יינה טאון דים סאם, כמקובל כאן בימי ראשון, ועל זה כבר יש לי הרבה מה להגיד.
הגענו למקום. נרשמים אצל 2 בנות. לידם עומד סיני מבוגר יותר עם מכשיר קשר שמדבר עם המסעדה שנמצאת למעלה ומתעדכן כמה אנשים יכולים להכנס. הוא מעדכן את הבנות והן מקריאות במקרופון את המספר שהגיע תורו להכנס למסעדה. כשמקריאים את המספר שלך אתה רשאי לעלות במדרגות נעות שלא רואים את הסוף שלהן וזהו - התקבלת למסעדה!
המסעדה היא למעשה מן אולם חתונות גדול ומצועצע במיוחד, שבתוכו יושבים לאכול כמה מאות אנשים. חלק גדול מהם סינים.
מי שנכנס מובל לשולחן שיש בו מקום פנוי, ויושב בו עם אנשים אחרים - פשוט מקפלים את החלק במפה של האנשים שישבו שם קודם, ומניחים חצי מפה חדשה לכבוד האורחים החדשים.
על השולחן יש תה סיני טעים טעים, ובין השולחנות עוברות סיניות עם עגלות ועליהם כל טוב הארץ (הסינית) - דים סאמים מכל מיני סוגים עם מילויים שונים ומצויינים, וגם כל מיני דברים מטוגנים לא מזוהים.
בקיצור - נראה לי שאפשר להגיד באופן רשמי שצ'יינה טאון ואני עשינו סולחה.




וזה בהסתובביות באיזור, שהוא לא רע בפני עצמו






















הנה, אנחנו גם שמחים לפעמים (למי שהתלונן על התמונות מהמשחק של הניקס)...


5 תגובות:

  1. יו, זה באמת די דומה לחתונה שלי, כולל האוכל והסינים.

    השבמחק
  2. ומפינת הפולניה:
    הרי אמרתי לך שבצ'יינה טאון יש אוכל טוב, ושצריך רק לחפש במקום הנכון. אבל אתם כבר הלכתם ונהנתם, אני ישבתי לי כאן לבד, בישראל, בחושך...

    השבמחק
  3. ועוד לא היית בסין!
    בביג'ינג אחת המסעדות היותר טובות פזורה ככה על 5 קומות, הכניסה למסעדה זה לובי קטן עם מעלית שם עומדת המארחת ואתה בכלל לא בטוח שיש שם מסעדה. ועל העגלות האלה בעיקר מגישים ברווזים...
    אין על צ'יינה

    השבמחק
  4. מאוד מזכיר לי ניו יורק אחרת, חוץ מ-
    רמת הפאר, שהיתה בערך עשר דרגות למטה.
    גודל המסעדה, שהיה בערך עשירית מזאת.
    אצלנו צרחו את המספר הבא בקול.
    וגם נראה לי שבתמונה המשותפת היה לי קצת פחות זקן מלמיכאל, ואולי גם לא היה לי כובע.
    לא מצאתם במקרה כובע צמר סגול נחמד מטייל לו ברחבי צ'יינה טאון?

    השבמחק