סוף

היום ב-18:25 אנחנו אמורים לעזוב את ניו יורק.
בדרך נעצור ל-24 שעות לבקר אצל עדי, אסף ואלונה, וביום חמישי אחרי הצהריים אנחנו אמורים לדרוך על אדמת ארץ הקודש.
נראה לי שרק מהארץ אני אצליח להפנים לגמרי את עוצמת החוויה שעברתי. את החופש, ואת השונות, ואת והזרות, ואת הלבד, ואת הביחד, ואת ההתמודדות עם השפה, ואת כל זה ביחד.
בכל מקרה, נראה לי שעוד הרבה הרבה שנים אני הולכת להגיד דברים שיתחילו ב-"כשהיתי בניו יורק...".
ראו הוזהרתם!