עוד בערך 7 שעות ענת נוחתת בניו יורק, ובשבת בערב גם מיכאל שחוזר יחד איתי לארץ.
אז בדיוק עכשיו נגמר לי לגמרי הלבד.
אמרו לי שאני לא ממש עקבית ביחס ללבד הזה, וזה נכון. מצד אחד, זה כיף גדול לשלוט באופן מוחלט במה אני עושה. אני קמה בבוקר ומחליטה לאן אני הולכת, ואני יכולה לשבת בבית קפה 3 שעות עם ספר, או עם הלפ טופ, או סתם להסתובב בעיר עם מצלמה ולהחליט באותו רגע לאן בא לי ללכת ומה לעשות, בלי לשאול אף אחד. כבר כתבתי שזה מאוד מרגש אותי שאני בכלל מסוגלת להנות מהדברים האלו. זה מאוד לא אני.
מצד שני, זה עדין לא קל לי בכלל. בהרבה מהבקרים אני ממש צריכה לשכנע את עצמי לצאת מהבית, כי הרבה יותר נוח לשבת פה ולדבר עם כולם בסקייפ מלצאת ולהסתובב בעיר לבד כל הזמן. ברגע שאני יוצאת מהבית אני שוב נזכרת כמה שזה כיף, אבל היציאה מהבית קשה לי. בשלב מסויים אפילו התחלתי לספר למיכאל ברבים על החוויות שלי, כי החלטתי שאני יכולה להתייחס לתיק, לספר ולמצלמה שלי בתור החבורה שמסתובבת איתי, וככה יהיה לי יותר נעים... הם לא תמיד מדברים הרבה, אבל נראה לי שהם מתלהבים לפחות כמוני ממה שאנחנו רואים בדרך...
אז הנה עכשיו זה נגמר. אני מצרפת לחבורה שלי את ענת ומיכאל, שנראה לי שבטח יש להם יותר רצונות משלהם, וכנראה גם הרבה יותר דברים להגיד, והומור, ונושאי שיחה, ורעיונות לאן ללכת ומה לעשות. איזה כיף!!
אני מבלה עם החבורה שלי -
אז בדיוק עכשיו נגמר לי לגמרי הלבד.
אמרו לי שאני לא ממש עקבית ביחס ללבד הזה, וזה נכון. מצד אחד, זה כיף גדול לשלוט באופן מוחלט במה אני עושה. אני קמה בבוקר ומחליטה לאן אני הולכת, ואני יכולה לשבת בבית קפה 3 שעות עם ספר, או עם הלפ טופ, או סתם להסתובב בעיר עם מצלמה ולהחליט באותו רגע לאן בא לי ללכת ומה לעשות, בלי לשאול אף אחד. כבר כתבתי שזה מאוד מרגש אותי שאני בכלל מסוגלת להנות מהדברים האלו. זה מאוד לא אני.
מצד שני, זה עדין לא קל לי בכלל. בהרבה מהבקרים אני ממש צריכה לשכנע את עצמי לצאת מהבית, כי הרבה יותר נוח לשבת פה ולדבר עם כולם בסקייפ מלצאת ולהסתובב בעיר לבד כל הזמן. ברגע שאני יוצאת מהבית אני שוב נזכרת כמה שזה כיף, אבל היציאה מהבית קשה לי. בשלב מסויים אפילו התחלתי לספר למיכאל ברבים על החוויות שלי, כי החלטתי שאני יכולה להתייחס לתיק, לספר ולמצלמה שלי בתור החבורה שמסתובבת איתי, וככה יהיה לי יותר נעים... הם לא תמיד מדברים הרבה, אבל נראה לי שהם מתלהבים לפחות כמוני ממה שאנחנו רואים בדרך...
אז הנה עכשיו זה נגמר. אני מצרפת לחבורה שלי את ענת ומיכאל, שנראה לי שבטח יש להם יותר רצונות משלהם, וכנראה גם הרבה יותר דברים להגיד, והומור, ונושאי שיחה, ורעיונות לאן ללכת ומה לעשות. איזה כיף!!
אני מבלה עם החבורה שלי -
רשומות
אני מזדהה. אקססוריס מאז ומעולם נחשבו לחברים מאד טובים שלי. גם יהלומים. (יכול להיות שקנית תיק חדש כחול ומגניב ולא סיפרת?)
השבמחקאחרי חודשיים וחצי של חיפושים של תיק באלכסון, מצאתי!
השבמחקמסתבר שהם לא ממש בענין פה.
תמונה מקסימה שלך עם החבורה,
השבמחקנראה שכיף לכם...
יאללה תחזרי כבר, מתגעגעת!
גם אני!! והנה, ממש עוד שניה אני כבר חוזרת.
השבמחק