היום ב-18:25 אנחנו אמורים לעזוב את ניו יורק.
בדרך נעצור ל-24 שעות לבקר אצל עדי, אסף ואלונה, וביום חמישי אחרי הצהריים אנחנו אמורים לדרוך על אדמת ארץ הקודש.
נראה לי שרק מהארץ אני אצליח להפנים לגמרי את עוצמת החוויה שעברתי. את החופש, ואת השונות, ואת והזרות, ואת הלבד, ואת הביחד, ואת ההתמודדות עם השפה, ואת כל זה ביחד.
בכל מקרה, נראה לי שעוד הרבה הרבה שנים אני הולכת להגיד דברים שיתחילו ב-"כשהיתי בניו יורק...".
ראו הוזהרתם!
בדרך נעצור ל-24 שעות לבקר אצל עדי, אסף ואלונה, וביום חמישי אחרי הצהריים אנחנו אמורים לדרוך על אדמת ארץ הקודש.
נראה לי שרק מהארץ אני אצליח להפנים לגמרי את עוצמת החוויה שעברתי. את החופש, ואת השונות, ואת והזרות, ואת הלבד, ואת הביחד, ואת ההתמודדות עם השפה, ואת כל זה ביחד.
בכל מקרה, נראה לי שעוד הרבה הרבה שנים אני הולכת להגיד דברים שיתחילו ב-"כשהיתי בניו יורק...".
ראו הוזהרתם!
רשומות
את כל כך חמודה ומוכשרת, ואת זה את מביאה איתך הביתה- רק רסיסים מזה נשארים במקומות אותם את עוזבת.
השבמחקכל כך שמח בשבילך שעברת את החוויה המדהימה הזאת, ומודה לך על השיתוף, כי דרכך גם אני (וכל היתר) חווינו באופן חלקי את שברירי הבדידות, הלמידה מתוך התבוננות, היופי שבכסא בודד, ועוד המון המון דברים.
בואי כבר לבקר אותנו בירושלים. ביום שישי אנחנו נכנסים לדירה החדשה.
המון אהבה מכולנו!
אז תמשיכי לכתוב מהבית!
השבמחקענק שהצטלמת על הכסא שלך.
מחכה לראותך כאן
תמר
לא יכולתי להתעלם מהעובדה שזה פורסם ב 8:26...
השבמחקסורי- יש דברים שכנראה לא עוברים :)
יאללה נשיקות
מחכים
באמת בואי כבר, וכשאת באה לבקר את האנונימי בירושלים, תקפצי גם אלינו.
השבמחקחוצמזה, זה הזמן להגיד לך - הרבה כבוד על הבלוג. היה כיף.
מדהימה! מדהימה! לא יודעת למה, אבל אני כולי בוכה מרוב התרגשות. הבלוג שלך ממש גרם לנו לחוות את ניו יורק איתך, והכתיבה והצילום שלך פשוט מהממים, וכמובן שאת הכי מצחיקה בארץ (ובניו יורק).
השבמחקמחכה כבר לחבק אותך חזק ולשמוע את כל הסיפורים - נראה לי שהולכים להיות לך עוד הרבה חודשי ניו יורק כאן בארץ... אוהבת אותך הכי בעולם
תודה לכולם! גם על התגובות פה וגם על המיילים. איזה כיף לי שיש לי חברים כאלו לחזור אליהם!
השבמחק