אני באגם בלונדון, מאכילה ציפורים בערכת ההאכלה שעדי הכינה לי -
תור, שהיא מדור אחר בכלל שלגמרי מבין באינטרנט, פתחה לי בלוג.
נראה לי שאני פחות טובה במילים, ותמונה אחת שווה ממש הרבה יותר, אז אני אשים פה בעיקר תמונות.
בינתיים אני רק יכולה להגיד, אחרי איזה 16 שעות בניו יורק, שכנראה שאני ממש פה! זה עוד לא ודאי, אבל בינתיים אספתי די הרבה ראיות שתומכות בזה. למשל, שיש פה שחורים ברחובות (שלי לא מרשה לי להגיד כושים), ושהיתי היום במומה, ושכולם מדברים אנגלית (אפילו מצאתי את עצמי חושבת באנגלית קצת - בטח עם מלא טעויות), ושהמוניות צהובות, ושינואר עכשיו אז לא הולכים ברחוב עם חולצות קצרות.
אני אעדכן אם אני אגיע למסקנה סופית בענין הזה.
יש סיבה לזה שאני שונאת מטריות -
במומה -
רשומות
את ממש טובה בזה, התקבלת לשנות ה-2000!
השבמחקבברכה,
הדור
אני לגמרי איתך בענין המטריות.
השבמחקתעדכני הרבה, טוב? אני אוהבת את התמונות שלך.
ד"ש
א ל י ל ה
השבמחקבהחלט טובה גם במילים. אני תיכף מסדרת לך פינה בשי ודרור, זה בטוח יהיה הרבה יותר מוצלח מזו שעושה את זה עכשיו
נשיקות,
אפצ'י אפצ'
נהדרת את! זה רעיון מעולה! איזה כיף שרק הגעת וכבר את משתפת אותנו בחוויות.
השבמחקנראה לי שב 24 שעות כבר כיסית חצי מהנסיעה שלנו,
אז ממש יש סיכוי שתגיעי לPS1 וגם יהיה פתוח הפעם...
מחכה לעוד.
יעל (ינקה)
סחתיין
השבמחקאכן מנפלאות הדור
פה כבר מתגעגעים, לא הבנתי למה את לא פה.
היו פקקים בלה-גארדיה? [חי חי חי משחק מילים]
תור מלמדת אותי עכשיו לכתוב תגובות.
השבמחקמעניין אם הצלחתי.
אצלנו, החשוכים, לא מלמדים את זה בבית ספר.
קודם כל נסיון
השבמחקיפה יפה, הצלחתי לשלוח תגובה בתור אנונימי... גם עובד, וגם מוסיף לי הילת מיסטורין.
השבמחקאת כותבת ומצלמת בחסד!
הכתיבה שנונה (מאד רוזנפלדית) מהנה, וגורמת לי להרגיש כאילו אני שם איתך.
תודה שהזכרת את עניין הירקות, כי זה באמת הכהה כמעה את רגשות הקנאה העזים שלי.
אפרופו, שני טיפים:
1. חפשי את חנויות הירקות האורגניים הקהילתיים (עם דגש על הקהילתיים). המחירים אמורים להיות כמעט אותם מחירים (כלומר עשרה ש"ח למלפפון...), אבל הטעם, הטעם...
2. אם את מבקרת בצ'יינה טאון, לכי על המטבח הצמחוני. גם אם את לא חובבת גדולה של טופו, יש אורז מאודה וירקות מוקפצים ממש טעימים, במחירים שפויים יחסית ל NY.
הילת מיסתורין זה יופי, אבל אולי בכל זאת איזה רמז?...
השבמחקותודה!